אודות המחקר

אודליה בהרצאה מטעם קופת חולים "מאוחדת"

חקר רכישת שפה הינו תחום דעת אשר נחקר באופן מעמיק במשך שנים רבות. מטרת המחקר היא לגלות כיצד אנחנו מתקשרים באמצעות שפה, וכיצד אנחנו רוכשים אותה. אחד מתתי המחקר הנפוצים ביותר הינו רכישת שפה אצל ילדים. המחקר הנוכחי הינו מחקר על רכישת שפה אצל ילדים דו לשוניים דוברי עברית (שפת הסביבה) בנוסף לשפה המדוברת בבית (שפת הבית), אך קיימים ענפים רבים העוסקים בשאלה זו.

מחקר זה עוסק בהתפתחות אוצר המילים של ילדים דו לשוניים בישראל. המחקר נערך באוניברסיטת בר אילן כחלק מעבודת הדוקטורט של אודליה אוחנה (המחלקה לבלשנות וספרות אנגלית) ובהנחייתה של פרופ' שרון ערמון- לוטם (המחלקה לבלשנות וספרות אנגלית, המרכז הרב תחומי לחקר המוח ע"ש גונדה).

בשנים האחרונות ישנו עניין הולך וגובר בהבנת התפתחות השפה אצל ילדים דו לשוניים ברחבי העולם. יותר מ-50% מכלל האוכלוסיה בעולם דוברי שתי שפות או יותר. חוקרים רבים נרתמו למשימה של איסוף נתונים על אוצר המילים של ילדים הדוברים שתי שפות ממגוון רקעים ומדינות. כאן בישראל, כחצי מהאוכלוסייה חשופה לשפה נוספת מלבד עברית! ריבוי המשפחות הדו לשוניות בישראל מצריך התייחסות במחקר רחב היקף אשר יאפשר יצירת מדדים עבור אוצר המילים של ילדים דו לשוניים, הן בשפה העברית והן במגוון שפות נוספות אליהן חשופים ילדים בישראל.

הורים יקרים, נודה לכם אם תקדישו מזמנכם למילוי השאלון, ובכך תעזרו לנו ליצור את מאגר אוצר המילים של ילדים דו לשוניים בישראל. השאלון ישאיר אתכם עם מזכרת מהשלב בו נמצא ילדיכם.

לשאלות נוספות, ולעזרה במילוי השאלון ודיווח על תקלות, ניתן ליצור איתנו קשר במייל, או בעזרת טופס הפנייה.

רכישת שפה אצל ילדים

המונח רכישת שפה מתייחס לפיתוח של השפה אצל ילדים.

עד גיל 6, רוב הילדים שולטים באוצר המילים הבסיסי ובדקדוק של שפת האם שלהם.

שפת האם לרוב מוגדרת כשפה המרכזית בה הילד משתמש ואותה הילד שומע - לרוב השפה בה מדברים בבית, אם כי לעיתים גם השפה המדוברת במדינה ואף במקרים מסויימים שפה שאינה עונה על שתי ההגדרות הקודמות.
לרוב נהוג לסמן את השפה הראשונה בתור L1, ואת השפה השנייה בתור L2.
לילדים שנחשפים לשפה השנייה עד גיל 3-4, רכישת השפה מוגדרת כדו לשוניות בו זמנית. לעומתם ילדים שנחשפים לשפה השנייה שלהם מאוחר יותר, רכישת השפה מוגדרת כדו לשוניות עוקבת. במחקר הנוכחי, אנו מתמקדים בילדים הרוכשים את שתי השפות שלהם בו זמנית.

רכישת השפה אצל ילדים היא תהליך סביל שמתרחש ללא לימוד מפורש, ועל ידי חיוויים חיוביים מהסביבה. כתהליך לימוד, לילדים יש נטייה לתבנת את השפה על ידי התעלמות מחריגים. דוגמא נפוצה בשפה העברית היא בלבול במין של שמות עצם חריגים - לדוגמא, ילדים מסויימים יגידו "ארמונים" במקום "ארמונות".

שלבי התפתחות אופיניים עבור ילדים דוברי אנגלית

• גיל לידה - בכי
• שבוע 6 - השמעת קולות רצוניים ולרוב חסרי משמעות
• שבוע 8 - תבניות הנגנה (אינטונציה) ראשוניות
• שבוע 12 - מילים בודדות
• שבוע 18 - תחביר של שתי מילים
• גיל 2 - מילים עם סיומת - התאמה למין ולרבים
• גיל ¼2 - שאלות
• גיל ½2 - משפטי שלילה
• גיל 5 - משפטים מורכבים

אוצר המילים

אצל פעוטות יכולת הדקדוק ואוצר המילים מתפתחים יחדיו. ככל שהפעוט לומד עוד מילים, הוא יכול לחבר ביניהן על מנת להביע רעיונות מורכבים, שהיו חסומים בפניו. לדוגמא, אצל ילדים קיימות תופעות הנקראות "צמצום יתר", ו"הרחבת יתר" המתארות שימוש במילה מייצגת על מנת לתאר קבוצה גדולה מאוד או קטנה מאוד.
דוגמא לצמצום יתר הוא ילד שיחשוב שהמשמעות של המילה "פרי" היא "תפוח". מהכיוון השני, הרחבת יתר תתאר מצב בו הילד חושב שתפוח אדמה הוא פרי.

מרגע שהפעוט רוכש את מיומנויות הדקדוק הבסיסיות הנדרשות על מנת לתקשר ולבטא את הרצונות שלו וחוויות בלתי תלויות באופן קולח, נקודת ציון שרוב הילדים פוגשים בגיל 6, מתחילה ספיגת מילים מהירה. במאמרה של ג'ין איטקינסון, היא מראה שילד בן 5 מכיר כ-3000 מילים, אך עד גיל 13 הוא יכיר כ-20,000 מילים ובגיל 20 הוא אף יגיע ל50,000 או יותר.

הגדרה של שפה שנייה

ההגדרה של שפה שנייה במהותה היא הגדרה מעורפלת. האם ילד שגדל בישראל יכול להתייחס לעברית כשפה שנייה? מה בנוגע לשפה הערבית?
כאשר ילד חשוף לשפה אחת בלבד בתהליך הגדילה שלו ההגדרה קלה. עם זאת, בישראל כ-50% מהילדים חשופים ל2 שפות או יותר בבית! למעשה, נדיר למצוא בעולם מקומות בהם מדברים אך ורק שפה אחת. בלונדון, יש דוברים של למעלה מ-300 שפות, וכ-32% מהילדים הגדלים בלונדון לא משתמשים באנגלית כשפה ראשונה (בייקר ואברסלי, 2000).

בישראל, למרות שהשפה העברית היא השפה המרכזית, קיימות קהילות גדולות מאוד המדברות שפות אחרות - ערבית, רוסית, אנגלית, צרפתית, אמהרית ועוד. ילדים שגדלו במשפחה בה מדברים 2 שפות נקראים ילדים דו-לשוניים. רמת הבקיאות של ילדים כאלה בשפה השנייה משתנה, החל מהבנה בסיסית ביותר של השפה ויכולות דיבור מועטות עד לא קיימות, וכלה בילדים שעד גיל מתקדם לא שולטים לחלוטין בשפה העברית.

רכישה של שפה שנייה

פעוטה קוראת. לימוד שפה שנייה אצל פעוטות נעשה באופן לא סדיר ומאוד משתנה.

בעוד תהליך הרכישה של שפה ראשונה מתבצע יחסית במהירות ובאופן די אחיד בין ילדים, תהליך של רכישת השפה השנייה לרוב מתעכב, ומתבצע באופן שונה מאוד בין ילד לילד. אחד מהמאפיינים הנפוצים ביותר אצל ילדים דו לשוניים הוא הרכישה החלקית של יכולות הדקדוק. בעוד ילד לומד את עקרונות L1 עד גיל 5 ברמה מספקת ועד גיל 10 ברמה של אדם בוגר, ילדים דו לשוניים לרוב לא מגיעים לשליטה מלאה בדקדוק של L2 ללא לימוד פורמלי. אמנם, ישנם ילדים שמצליחים לשלוט בדקדוק של שתי השפות באופן מושלם, אך הם מייצגים חלק קטן מאוד מהאוכלוסיה של הילדים הדו לשוניים.

בשל השונות הטבועה בתהליך הלמידה, אנחנו מבצעים את המחקר הזה. מטרתנו היא למפות את טבלת ההתקדמות האופיינית לילד דו לשוני עבור L1 ועבור L2, ובכך לתת להוריו כלים לשפר את יכולות השפה של הילד שלהם.
הורים שירצו, יוכלו לקבל את תוצאות המחקר על הנתונים של הילד שלהם.

התפתחות של קריאה וכתיבה בשפה שנייה

בניגוד לדיבור, קריאה וכתיבה מוענקים לילדים באופן פדגוגי וסדיר. מכיוון שתהליך רכישת L2 משתנה מאוד בין ילד לילד, לא קיימות כיום הנחיות כלליות כלפי תהליך הלימוד אותו צריך להעביר את הילד על מנת שילמד קרוא וכתוב ב-L2 כמו שצריך. בעייה נפוצה אצל ילדים דו לשוניים היא ערבוב בין תבניות שפה. כפועל יוצא, ילדים דו לשוניים קוראים טקסטים במשימות קריאה באופן שונה מילדים חד לשוניים, באופן שגורם להם להבין את הטקסט פחות טוב ממקבילהם החד לשוניים. הסיבה לא נעוצה בחוסר יכולת להבין את הטקסט אלא בחוסר מודעות למטרתו האמיתית. (ניומן גריפין וקול, 1989)

---

רשימת מקורות וקריאה נוספת

• Nordquist, Richard. "Language Acquisition in Children." ThoughtCo, Feb. 11, 2020, thoughtco.com/what-is-language-acquisition-1691213.
• Jean Aitchison, The Language Web: The Power and Problem of Words. Cambridge University Press, 1997).
• Jürgen M. Meisel, "Age of Onset in Successive Acquisition of Bilingualism: Effects on Grammatical Development." Language Acquisition Across Linguistic and Cognitive Systems, ed. by Michèle Kail and Maya Hickmann. John Benjamins, 2010
• Newman, Griffin, & Cole, 1989; Perfetti, Marron, & Foltz, 1996